
במסכת בבא בתרא, דף נ"ט עמוד א', לומדים על "סולם המצרי" - שאין לו ארבעה שלבים, וכן על "חלון המצרי" - שראש של אדם לא יכול להיכנס בו מרוב היותו קטן.
וצריך להבין מה הקשר בין הסולם הקצר והחלון הקטן למצרים? -
וכי במצרים לא היה אף פעם צורך בסולם גבוה או בחלון רחב?
וכי בארצות אחרות לא היה צורך בסולמות וחלונות קטנים או שהיה צריך לייבאם בלעדית ממצרים?
אלא שהאדם בטבעו דבוק לקרקע, לגשמיות. הסולם נועד להגביהו ממנה.
כשיש בסולם (המצרי) שלושה שלבים בלבד, אז למעשה יש רק שני שלבים ריקים בינו לבין הקרקע והוא עדיין מחובר ("לבוד") אליה.
כמוכן לעניין החלון- בני האדם שקועים בבתי חומר, במציאות דמיונית שכולה מעשה ידי אדם. החלון בבית מאפשר להוציא את הראש למרחב - "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה".
במצרים נשארים דבוקים לקרקע גם כשעולים על סולם לונה-פארק ענק.
הראש נשאר חי בסרט של ערכים מזוייפים, גם בעיצומו של טיול בשמורת טבע.
לכן סולם נמוך וחלון שלא עביר לראש, הם "מצריים" במהותם.
בפרשת החודש ובניסן אנו יוצאים ממצרים, מגביהים גופנו מהשיעבוד לחומר ועל ידי זה משחררים את הראש להתחבר לערכי אמת, לאלוקים חיים ומלך עולם.
שנזכה.