על הדשא הרחב הוקמו אוהלים צבאים, בחניה חנו ג'יפים ירוקים וקונטיינרים של ציוד ללוחמים,
ובין השבילים טיילו חיילים אמיצים וגיבורים שנכנסו לעזה ושבו אל "נחת רוח" להפוגה ושינה.
בית המדרש עבר למשכנו החדש בבית של סבתא סוניה שנקרא כעת בשם: "בית המדרש ה' ניסי"
(ראשי התיבות של המילה ניסי מרכיבים את השמות: נח, יקיר, סוניה ויעקב – הלא הם סבתא ושני הבעלים שלה, וכן יענקלה הבחור שהציל אותה מן התופת),
וחצר הישיבה כולה הפכה למחנה צבאי מבוסס ומתפקד.
לפני מספר שבועות נפרדו מאיתנו החיילים והודיעו שנקראו לעלות צפונה,
האוהלים פורקו, הקונטיינרים הועמסו ועברו הלאה, ורק הדשא הרמוס נשאר כמזכרת לתקופה המיוחדת הזו בה שכנו זה לצד זה הספרא והסייפא.
בשושן פורים שוב התחפשה החצר,
דוכנים צבעוניים הוקמו בה, מיכלי ברד ענקיים, מתנפחים, מכונות פופקורן ושערות סבתא, נקניקיות וצ'יפס, משחקי תחרות וממתקים, ליצנים צוהלים רקדו ושרו וכל ילדי הקהילה נהנו מיריד חוויתי ומושקע שאליו התכוננו במשך שבועות ארוכים,
מצורפות התמונות של הדשא בשתי פניו:
מצפים ומייחלים שבניסן הזה, חודש הגאולה והשראת השכינה נזכה כולנו לגאולה שלימה ברחמים, ויקויים בנו: "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" "ורחובות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחובותיה", בקרוב ממש.
נחת רוח
הלכות פסח פותחות במצוות "קמחא דפסחא" – אנא היו שותפים עם המשפחות היקרות בהוצאות החג המרובות, והקדוש ברוך הוא ישיב לכם בכפל כפליים בגשמיות וברוחניות.
