מצרים של הנפש - וורט לפסח

"לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה, לְפִי שֶׁכֵּיוָן שֶׁמֵּת יַעֲקֹב, נִסְתְּמוּ עֵינֵיהֶם וְלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִצָּרַת הַשִּׁעְבּוּד"
(רַשִׁ"י בִּתְחִלַּת פָּרָשַׁת שְׁמוֹת).

לִפְעָמִים יִשְׂרָאֵל בְּמֵצַר, אַךְ עֲדַיִן זוֹכְרִים הֵם מַהוּ מֶרְחָב-הַמִּחְיָה הָאֲמִתִּי שֶׁלָּהֶם וּמִשְׁתּוֹקְקִים לָשׁוּב אֵלָיו. בְּמַצַּב זֶה הַנֶּפֶשׁ עֲדַיִן בַּת-חוֹרִין לְגַמְרֵי, בְּהַכָּרָתָהּ אֶת מְקוֹמָהּ הַמְּקוֹרִי.
אַךְ יֵשׁ וְהָעֵינַיִם וְהַלֵּב נִסְתָּמִים, וַאֲזַי בִּכְלָל לֹא יוֹדְעִים שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת אַחֶרֶת. חוֹלְמִים רַק עַל תְּנָאִים קְצָת יוֹתֵר טוֹבִים בְּמֵיצְרֵי הַכֶּלֶא, וְחוֹשְׁבִים שֶׁזּוֹהִי הַפִּסְגָּה הַמַּקְסִימָלִית.

הַמֶּרְחָב הַגַּשְׁמִי נִרְאֶה הַמְּצִיאוּת הַיְּחִידָה, וְהַשְּׁאִיפָה הִיא לְהִתְמַקֵּם בּוֹ בְּנוֹחַ, לְפִי אַמּוֹת הַמִּדָּה הָאוּנִיבֶרְסָלִיּוֹת. זֶהוּ הַשִּׁעְבּוּד הָאֲמִתִּי, שִׂיא הַגָּלוּת, כְּשֶׁהָעֵינַיִם וְהַלֵּב כְּבָר לֹא חוֹוִים שֶׁהֵם עָמוֹק בְּצָרָה וּבְשִׁעְבּוּד מֵעֶצֶם הַנִּתּוּק מִתְּפִיסַת הַמֶּרְחָב הָאֲמִתִּי.

תְּפִלָּתֵנוּ לְהִגָּאֵל בְּקָרוֹב, שֶׁיָּשׁוּבוּ עֵינֵינוּ וְלִבֵּנוּ לְהִפָּתַח, לְהַכִּיר כִּי מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד חוּצַבְנוּ, נִסִּים עֶלְיוֹנִים הֵם טִבְעֵנוּ, וְאֹשְׁרֵנוּ וּשְׁלֵמוּתֵנוּ שַׁיָּכִים לְמֶרְחֲבֵי אֵינְסוֹף שֶׁל דְּבֵקוּת בָּאֱלֹקוּת וְגִלּוּי תּוֹרָתוֹ וּכְבוֹדוֹ בַּכֹּל.