כתוב בתהילים: "צָעִיר אָנֹכִי וְנִבְזֶה פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי".
בתור הקדמה והסבר לאי-שכחת פיקודי התורה, היה מתאים יותר לכתוב 'חכם אנוכי ומוכשר'.
מה הקשר בין היותי "צעיר ונבזה" דווקא ל"פִּקֻּדֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי"?!
התורה היא תורת חיים וכדי לדבוק בה באמת, צריך להכיר בהיותה כזו.
מי שהוא בעל אופי מבוגר, הריהו כבר בעל צורה ודעה עצמית. אין לו את הגמישות שתאפשר לתורה לשנותו בכל עת מהקצה אל הקצה.כמוכן, מי שהוא מכובד, דואג לכבודו שלו והתורה היא לכל היותר תכשיט המשדרג את כבודו בפן נוסף.רק מי שמרגיש צעיר ובעל יכולת להשתנות לאור התורה שלומד, וכן אין לו כבוד מצד עצמו אלא כל כבודו יונק מנכבדות התורה, כמו דוד מלכנו ע"ה, הוא זה שיכול לחיות את התורה באמת ולא ישכח את פיקודיה לעולם.
שנזכה.