
תוכן הנאמר בדיבור הוא רק חלק קטן מהמסרים שעוברים בין איש לרעהו.
התוכן הוא למעשה כמו עגלה המעבירה מסרים רגשיים - אהבה, התנשאות, זלזול, תמיכה וכדומה (גם כאשר הוא לכשעצמו עוסק בדברים אחרים ואף הפוכים).
אישה היא רגשית, ולכן היא קולטת היטב את המסר הרגשי המועבר ועשויה להיעלב, למשל, בעוד בעלה מנסה בטיפשותו לשכנעה שתוכן דבריו היה מעולה.
יוסף בפרשתנו משכנע את אחיו שאין לו בליבו עליהם ולכן הוא אומר "כי פי המדבר עימכם" -האזינו לרגש החיובי העובר דרך דברי.
בימינו חלק גדול מהתקשורת הבינאישית הפכה לכתובה: במיילים, SMS, וואטסאפ וכדומה. בכתיבה עובר רק התוכן, בעוד הבעת הרגש נתונה לעיצוב על ידי הכותב, באמצעות סגנון הכתיבה או ב"אימוג'ים", ולאו דווקא כפי שהוא באמת... כך נשאר הביטוי הרגשי קבור, ללא ביקורת ותיקון, והוא מתנוון והולך.
קשר אמיתי, בין אדם לחברו ובין איש לאשתו, לא יכול להיבנות על בסיס SMS ו"אימוג'ים" כי אם בדיבור אמיתי, פנים אל פנים, המבטא אהבה כנה ותמיכה רגשית - "כי פי המדבר אליכם".