במוסף של ראש השנה אנו מבקשים לאחר התקיעות: "ארשת שפתינו יערב לפניך..."
המילה "ארשת" (שמקורה בתהילים ומשמעותה הפשוטה- דיבור), טעונה ביאור.
בכל השנה אנו מסתבכים ברשתות- חברתיות, מידתיות. רשתות של הרגלים מגונים, עבירות ופשעים.
תקיעת השופר היא דיבור של הנשמה. זעקה שבבת אחת משחררת אותנו מכל הרשתות ומציבה אותנו באור פני מלך חיים.
לכן "א-רשת" היא שלילת הרשת. "עיניי תמיד אל אלוקי, כי הוא יוציא מרשת רגליי".
איך?
ע"י תקיעת שופר.