אם לא אזכרכי - וורט לפרשת ואתחנן-נחמו
"אם אשכחך ירושלים...אם לא אזכרכי".
בזוהר הקדוש מבואר שה' אומר פסוק זה לירושלים- הוא נשבע לה שלא ישכחנה.
אך למה "אזכרכי", היה אמור להיות כתוב "אזכרך"?
אלא ש"אזכרך" זה גוף שני, נפרד ממני. היו"ד הנוספת ל"אזכרך" הופכת את המילה לגוף ראשון. לרמז שלזכור אותך, זה לזכור את עצמי, כי את חלק ממני.
זהו הסוד גם באמירת החתן פסוק זה לאשתו. לרמז שהיא נהיית חלק ממנו ממש.
